תפריט האתר
אמא לשלושה ילדים, נשואה לאסף, ואוהבת אנשים, לב ונשמה.
מלווה הורים, ילדים, משפחות מיוחדות ואנשי חינוך – מתוך אמונה שכל ילד זקוק למישהו שיאמין בו, וכל הורה זקוק למקום שמבין, רואה ומחבק.
הדרך שלי משלבת בין מקצועיות עמוקה ללב פתוח – עם ניסיון של מעל 18 שנה בעבודה בשטח:
בקליניקה להוראה מתקנת והכנה רגשית לכיתה א' בבאר יעקב, בהנחיית סדנאות להורים ולמשפחות מיוחדות, בליווי צוותים חינוכיים, ובניהול רשת מעונות יום שיקומיים.
אני מאמינה בחינוך שמתחיל מהלב, בגישה בגובה העיניים, ובמרחב בטוח שמאפשר לגדול יחד – גם כהורים, גם כילדים.
וההכשרות שלי –
B.Ed בחינוך מיוחד רב גילי – סמינר הקיבוצים
התמחות מקצועית רחבה בעבודה עם ילדים מגילאי גן ועד תיכון, מתוך גישה הרואה את הילד כמכלול רגשי, חברתי ולימודי.
תעודת הוראה בחינוך מיוחד (כיתות א'-יב')
ותעודת הוראה במתמטיקה (כיתות א'-ו')
שילוב של ידע פדגוגי עם כלים להתאמות רגשיות וקוגניטיביות – ליצירת חוויית למידה בטוחה ומחזקת.
סטודנטית לתואר שני בניהול ומנהיגות חינוכית עם התמחות בגיל הרך
בסמינר הקיבוצים – מתוך רצון להשפיע גם על מערכות החינוך ולא רק על היחיד, ולהוביל שינוי מהשורש.
מנחת הורים מוסמכת
מטעם משרד החינוך (שפ"י) ומכון אדלר – בשילוב גישות מגוונות, רגישות תרבותית, ויכולת לגעת באמת של כל משפחה.
בוגרת הכשרות ייחודיות:
ליצנות רפואית – ליצירת קשר רגשי דרך משחק, רגש וחיוך
תיאטרון בובות חינוכי – לגיוס עולם הדמיון ככלי טיפולי וחינוכי
שפת הג'ירף – תקשורת מקרבת ומכבדת
ניתוח ציורי ילדים – להבנת רגשות, חששות ועולמות פנימיים דרך היצירה
מה תמצאו אצלי?
הוראה מתקנת והכנה לכיתה א'
הדרכת הורים וסדנאות למשפחות מיוחדות ולהורים לילדים עם צרכים מיוחדים
הנחיית תכניות רגשיות – דרך תוכנית המסע לממלכת הלב של ד"ר אפרת מעיין
ליווי צוותים חינוכיים ומעונות שיקומיים
אם אתם מרגישים שהגיע הזמן לעצור, לנשום, ולקבל ליווי שהוא גם מקצועי וגם אנושי – אני כאן, עם אוזן קשבת ולב פתוח.
גדלתי בבית חם ואוהב, לשני הורים מדהימים עם זוגיות מעוררת השראה. על אף שמן הסתם לא הכל היה מושלם, בביתנו המשפחתיות הייתה ערך עליון והיה אפשר לדבר על הכל. יכולנו לשאול שאלות ולהגיד כל מה שעל ליבנו וזה עזר לנו לפתח קשרים חזקים בינינו שהשליכו על יצירת קשרים מחוץ למשפחה הגרעינית. זה התחיל מהקשר המיוחד שנרקם ביני לבין אחי הקטן, ועד למפגשים בבית סבא וסבתא שהייוו עוגן משפחתי לכל בני הדודים. סוודרים שאמא סרגה בקיץ, ריח תבשילים חמים, המון אהבה וצחוק שמילא את החדרים – כל אלו עיצבו את עולמי ואת תפיסתי החינוכית.
אותם ערכי משפחה, חום ותמיכה הדדית שספגתי בבית הוריי, הם המצפן המנחה אותי היום בעבודתי החינוכית ובעבודתי כמנהלת צוותים. השורשים העמוקים הללו והביטחון שחוויתי כילדה, הם שהובילו אותי למסע החינוכי בו אני צועדת כבר למעלה מ-18 שנים, ולהקמת משפחה משלי עם שלושה ילדים בוגרים.
אני מאמינה שחינוך איכותי לא מתחיל מספרים – הוא מתחיל מהלב.
כל ילד זקוק למבוגר שיראה אותו באמת, וכל הורה זקוק למקום שהוא יכול להיות בו בדיוק מי שהוא – בלי מסכות, בלי שיפוט.
כל אדם – ילד, הורה או איש צוות – הוא עולם ומלואו. אני משתדלת להקשיב, להבין ולהתאים את הליווי לצרכים, לרגשות ולייחוד של כל אחד. מרחב בטוח הוא קרקע לצמיחה – וזוהי המטרה שלי בכל מפגש.
העולם משתנה כל הזמן – במיוחד בתחום החינוך. לכן אני לומדת, חוקרת ומתחדשת כל הזמן – ומשתפת את הצוותים סביבי בתהליך. אני מאמינה שידע מקצועי עמוק הוא המפתח לתת מענה אמיתי לכל ילד וילדה.
תקשורת פתוחה, כנה ומקרבת היא הבסיס לכל מערכת יחסים חינוכית. אני פועלת מתוך גישה של תקשורת אמפתית ושקופה, בגובה העיניים – עם הורים, ילדים וצוותים – כדי שנוכל באמת לפעול יחד.
אני מאמינה בכוחה של אופטימיות. גם כשהאתגר גדול, גישה חיובית בונה מרחב של תקווה, מעורבות ומוטיבציה – עבורי, עבור הצוותים, ועבור כל מי שמצטרף לדרך הזו.
חינוך הוא לא תהליך לבד. הוא קורה יחד – עם הורים, צוותים, גננות, מטפלות וקהילה שלמה שמקיפה את הילד. אני שואפת ליצור מרחבים של שיתוף, אמון ועבודת צוות – מתוך הבנה שכל שותף בתהליך מביא ערך ייחודי. כשכולנו פועלים יחד, אפשר להגיע הרבה יותר רחוק – ובעיקר, הרבה יותר עמוק.
להיות הורה לילד עם צרכים מיוחדים זה מסע. לפעמים הוא מלא באהבה ותקווה, ולפעמים הוא מבלבל, מתיש, מלא דאגות, התמודדויות, וגם לא מעט בדידות.
המעבר לכיתה א' הוא לא רק שלב לימודי – הוא צומת משמעותי בחיי הילד שלך. זהו שלב שמביא איתו המון סקרנות, אבל גם חששות, חוסר ודאות ולעיתים גם קושי רגשי.
הכנה לכיתה א'
התמודדות עם תסכולים'
לסמוך על הילד'
מקום לשאלות
להיות הורה לילד עם צרכים מיוחדים זה מסע.
לפעמים הוא מלא באהבה ותקווה, ולפעמים הוא מבלבל, מתיש, מלא דאגות, התמודדויות, וגם לא מעט בדידות.
זה מסע שאין לו מפה ברורה, וכל יום מביא איתו שאלות חדשות.
את לא תמיד יודעת אם את עושה את הדבר הנכון.
ואתה לא תמיד בטוח אם מישהו באמת רואה אותך – ואת מה שאתה עובר.
זו הורות שמחייבת אותך להיות הכול – הורה, מטפל, עוגן רגשי, מקבל החלטות – לפעמים הכול יחד, בלי הפסקה.
וזה לא פשוט.
אבל בתוך כל המורכבות הזו, יש גם רגעים של אור: חיוך קטן, מילה חדשה, מבט של חיבור – שממלאים את הלב ומחזירים את האמונה.
אני כאן כדי ללכת איתך את הדרך.
לעזור לך לחזק את הביטחון שלך כהורה, להבין טוב יותר את הצרכים של הילד שלך, ולתת לך כלים מעשיים ליום יום – אבל גם מקום לנשום, לפרוק, לשאול, להיות.
כי גם אם זו לא הורות רגילה – היא יכולה להיות שלמה, עמוקה, מחוברת ומלאה משמעות.
המעבר לכיתה א' הוא לא רק שלב לימודי – הוא צומת משמעותי בחיי הילד שלך.
זהו שלב שמביא איתו המון סקרנות, אבל גם חששות, חוסר ודאות ולעיתים גם קושי רגשי.
בקליניקה שלי בבאר יעקב, אני יוצרת גשר רגשי ולימודי בין גן הילדים לבית הספר – גשר שמאפשר לילדך לחצות את המעבר הזה בביטחון, בשמחה ועם תחושת מסוגלות.
🌱 לכל ילד יש סגנון למידה וקצב התפתחות ייחודיים
🎲 למידה אמיתית נולדת דרך חוויה, משחק ודמיון
🌟 חוויות הצלחה הן המפתח לביטחון עצמי ומוטיבציה
💬 שילוב של כישורים אקדמיים, רגשיים וחברתיים – הכרחי להסתגלות מוצלחת
כחלק מהתהליך, אני משתמשת בחוברת שכתבתי במיוחד לתקופה הזו – סדרת שיעורים חווייתית שכל פרק בה הוא עולם שלם:
🥦 מסע לשוק הפירות והירקות
🧙 עולם הקסמים והדמיון
🦁 חקר בעלי החיים
ועוד מגוון רחב של נושאים מרתקים ומותאמים לילדי הגן העולים לכיתה א'.
החוברת שלי משלבת תכנים לימודיים עם פעילויות משחקיות ורב-חושיות – ועוזרת לילדים ללמוד בצורה טבעית, מהנה ומעוררת סקרנות.
במקביל, אני מלווה גם אותך ההורה – עם כלים, הדרכה ותמיכה, כדי שתוכל/י להיות העוגן הרגשי של הילד שלך בתקופה כל כך משמעותית.
"שלום כיתה א' – טיפים להורים לפני שמתחילים"
המעבר מגן הילדים לבית הספר הוא רגע מרגש, לא רק לילדים – אלא גם לנו, ההורים. זו התחלה חדשה, מלאה באתגרים, הזדמנויות ורגשות מעורבים. אז רגע לפני שמתחילים – קבלו ממני כמה טיפים חשובים להכנה רגשית, לימודית ומשפחתית לקראת העלייה לכיתה א'.
הילדים מרגישים אתכם
הילדים סופגים את הלך הרוח של ההורים. אם תרגישו בטוחים, רגועים וסומכים על בית הספר – גם הם ירגישו כך. כפי שכותב חיים עמית, פסיכולוג חינוכי:
"הגורם החשוב ביותר בהסתגלות ילד לביה"ס היא העמדה הפנימית החיובית הבסיסית של הוריו כלפי ביה"ס".
הכירו את המורה, שאלו שאלות, הביעו עניין. שתפו את הצוות בקשיים או בדברים שחשוב לדעת – זו לא התערבות, זו שותפות. כשיש קשר טוב – יש גם רצף ותמיכה.
אלא לעורר סקרנות
ההכנה ללמידה איננה הקנייה של ידע, אלא פיתוח סקרנות. הקניית הקריאה תיעשה בבית הספר – אבל אפשר בהחלט לספר סיפורים, לעורר שיח, להצביע על אותיות, לשחק במילים. חלי ברק, פסיכולוגית חינוכית, מדגישה:
"המוכנות לכיתה א' היא לא רק לדעת לקרוא ולכתוב, אלא להיות פנוי רגשית ללמידה".
שתפו את הילד במה שצפוי – איך נראה בית הספר, מה עושים שם, מתי יש הפסקה, איך פונים לעזרה. השיחה הזו מפחיתה חרדה ונותנת תחושת שליטה.
ילד עצמאי מרגיש מסוגל. התחילו כבר עכשיו לתרגל – לפתוח תיק לבד, להחליף בגדים, לסדר חפצים. גם אחריות קטנה בונה ביטחון גדול.
סדר מייצר ביטחון
כמו בגן, גם בבית הספר יש סדר יום ברור. התחילו לשלב הרגלים של שעת שינה קבועה, קימה בזמן, התארגנות בוקר – זה יקל על כל המשפחה.
לסיום…
הכניסה לכיתה א' היא מסע – ולא מרוץ. תנו לעצמכם ולילדכם את המקום לטעות, ללמוד ולהתרגש. היו שותפים פעילים – אבל אל תשכחו גם לסמוך. על הילד, על הצוות – וגם על עצמכם.
בהמשך הסדרה נדבר על המוכנות הרגשית, ההתפתחות הלימודית, והקשר בין הורים למורים.
"מהי מוכנות רגשית לכיתה א'"
כשאנחנו שואלים את עצמנו אם הילד מוכן לעלות לכיתה א', חשוב לזכור שהמוכנות היא לא רק לימודית – אלא גם ובעיקר רגשית.
מוכנות רגשית היא היכולת של הילד להתמודד עם מצבים חדשים, להתמודד עם תסכולים ולהרגיש ביטחון ביכולות שלו. הנה כמה מרכיבים מרכזיים:
לדוגמה: לחכות בסבלנות לתור, להתמודד עם מצב שבו המשחק נגמר או כשלא מצליחים מיד.
היכולת להבין שכרגע יש שיעור וצריך להתרכז בלמידה, ושהזמן למשחק והפסקה יגיע בקרוב.
ולהיעזר בכלים שיכולים להקל את הפרידה, כמו שגרה קבועה, חפץ מעבר או משפט מחזק שמלווה את הילד.
"אני מסוגל, אני יכול, כבר התמודדתי עם אתגרים בעבר – וגם עכשיו אני אצליח." ילד שמאמין בעצמו ומרגיש שהוא יכול להתמודד עם אתגרים – נכנס טוב יותר למסגרת החדשה.
לפעמים רק צריך לשקף להם את זה. כשהם שומעים מאיתנו שאנחנו מאמינים בהם, כשהם נזכרים בהצלחות שלהם – הם מקבלים אומץ פנימי להתמודד עם החדש והלא נודע.
🌱 היכולת הרגשית הזו נבנית לאורך זמן, עם ליווי נכון והכוונה רכה, והיא זו שתהפוך את המעבר לכיתה א' לחוויה חיובית, בונה ובטוחה.
בטיפ הבא נדבר על תפקיד ההורים בהכנה למעבר, ואיך אנחנו כהורים יכולים לתרום לתהליך – גם כשהלב שלנו מתכווץ.
גם ההורים צריכים להתכונן לכיתה א'
כשהילד עולה לכיתה א', כולנו מתמקדים בו – ביכולות שלו, ברגשות שלו, במוכנות שלו. אבל רגע… מה איתנו, ההורים?
הכניסה לכיתה א' היא שלב מעבר גם עבורנו. הרבה הורים מרגישים לחץ, התרגשות וגם דאגה – וזה לגמרי טבעי.
הרי מדובר בשינוי שכולל לא רק את הילד, אלא את כל המשפחה.
🎒 למה חשוב שגם הורים יתכוננו לקראת כיתה א'?
במילים של חיים עמית, פסיכולוג חינוכי:
"אווירה משפחתית לחוצה עלולה לפגוע במוכנות הרגשית של הילד לבית הספר – בדימוי העצמי, בתחושת המסוגלות ובמוטיבציה ללמידה."
אז מה אנחנו יכולים לעשות כדי להקל על עצמנו ועל הילד?
כשאנחנו משדרים אמון בצוות החינוכי – הילד מרגיש בטוח יותר.
היכרות מוקדמת עם המורה, שיחה בגובה העיניים, גישה חיובית – כל אלה ישפיעו על איך הילד יתפוס את הסביבה החדשה.
ילדים מפתיעים אותנו לטובה. גם כשאנחנו מודאגים – חשוב לזכור שהם מביאים איתם כוחות, סקרנות ורצון להתמודד.
כשהם שומעים מאיתנו "אני יודע שתצליח", זה נותן להם כנפיים.
אנחנו לא צריכים להיות הורים מושלמים – רק הורים נוכחים. גם אם יש לנו פחדים או חוויות עבר לא פשוטות – חשוב להזכיר לעצמנו שאנחנו עושים הכי טוב שאנחנו יכולים, ושאנחנו ראויים ובעלי ערך בדיוק כמו שאנחנו.
"אני מסוגל, אני יכול, כבר התמודדתי עם אתגרים בעבר – וגם עכשיו אני אצליח." ילד שמאמין בעצמו ומרגיש שהוא יכול להתמודד עם אתגרים – נכנס טוב יותר למסגרת החדשה.
לפעמים רק צריך לשקף להם את זה. כשהם שומעים מאיתנו שאנחנו מאמינים בהם, כשהם נזכרים בהצלחות שלהם – הם מקבלים אומץ פנימי להתמודד עם החדש והלא נודע.
המעבר לכיתה א' הוא לא מבחן – הוא תהליך.
תהליך שמזמין את כולנו לצמוח יחד – הורים וילדים.
בטיפ הבא נעמיק בתקשורת בין הורה וילד – איך מדברים על התחושות, הפחדים, והציפיות – ומה כדאי לשים לב אליו.
איך מדברים עם הילד על כיתה א'? תקשורת מקרבת לפני השינוי הגדול
אחד הכלים הכי חשובים שיש לנו כהורים לפני העלייה לכיתה א' – הוא היכולת לדבר עם הילד. נשמע פשוט, אבל דווקא רגעים כאלה של שינוי, הם הזדמנות לתקשורת משמעותית ומחזקת.
אז איך מדברים על כיתה א'?
איך מאזנים בין הכנה למציאות לבין שמירה על ביטחון ורוגע?
הילד שומע הכל, גם את מה שלא נאמר. לכן חשוב לקרוא לילד בשמו של השינוי ולשתף:
"עוד מעט תעלה לכיתה א'. זה מקום חדש, עם מורה, כיתה, חברים… ואני כאן איתך לאורך כל הדרך."
אל תנסו 'להרגיע' בכל מחיר. אפשר גם להגיד:
"גם אני מתרגשת איתך. זה טבעי להרגיש לפעמים קצת מתוח או לא בטוח."
ילדים לפעמים לא יגידו "אני מפחד", אבל יראו סימנים של חשש.
שאלו שאלות פתוחות:
"איך אתה מרגיש כשאתה חושב על כיתה א'?"
"מה אתה הכי מצפה שיקרה?"
"יש משהו שאתה קצת דואג לגביו?"
הקשיבו בלי למהר לתקן או לפתור. לפעמים עצם ההקשבה היא מה שילד צריך כדי להירגע.
בילד ובמערכת
דברו על הכוחות של הילד. הזכירו לו מקרים שהוא הצליח להתמודד, התגבר, למד משהו חדש.
לדוגמה: "אתה זוכר איך לא רצית לישון בצהריים בגן ואחר כך למדת להירגע בעצמך? אתה יודע להתמודד."
הוסיפו גם מילות אמון בסביבה החדשה:
"המורה שם כדי לעזור, והיא תלמד להכיר אותך. גם אם לא הכל ילך חלק ביום הראשון – כל יום לומדים עוד קצת."
בצורה מותאמת
אם יש משהו שאתם מודאגים לגביו (כמו קימה בבוקר, קושי חברתי או פרידה), שתפו בזה בעדינות, יחד עם פתרונות:
"אני יודעת שלפעמים קשה לך להיפרד בבוקר, אז נכין יחד טקס פרידה קטן שיעזור."
אם אתם לא יודעים – אפשר לומר:
"לא בטוח איפה בדיוק תהיה הכיתה, אבל נלך יחד לראות לפני."
ילדים סקרנים, ויש להם הרבה שאלות על מה שצפוי. ענו בכנות אבל באיזון – לא צריך להעמיס פרטים.
פרטי יצירת קשר
כל הזכויות שמורות לשירן בר דוד 2025©
עיצוב ופיתוח האתר: אילי וולף
